אחד הכלים המרכזיים שנועדו להגן על דירקטורים – פוליסת ביטוח אחריות נושאי משרה (D&O) ונשאל: האם הביטוח באמת מספק הגנה במצבים קריטיים, או שמא מדובר בתחושת ביטחון מדומה?

רבים מהדירקטורים סבורים שפוליסת הביטוח מגנה עליהם מפני כל תביעה – אך בפועל, קיימים סייגים רבים בפוליסות השונות. תביעה נגזרת היא אחד התחומים בהם הכיסוי הביטוחי מצריך בחינה קפדנית.

מה מכסה פוליסת אחריות נושאי משרה?

פוליסות D&O נועדו להגן על דירקטורים ונושאי משרה מפני תביעות בגין מעשים שבוצעו במסגרת תפקידם. הכיסוי כולל לרוב:

הוצאות משפט והגנה

פיצויים שייפסקו לחובת הדירקטור (בכפוף למגבלות החוק)

החזר עלויות במקרה של פשרה או גישור

מה הסיכונים?

1. חריג לתביעה נגזרת –  לעיתים הפוליסה אינה כוללת במפורש כיסוי להוצאות בתביעה נגזרת.
2. אי-גילוי –  די בחוסר גילוי מהותי של נושא מסוים על-ידי החברה כדי לפגוע בכיסוי.
3. חריג מעילה או הפרת אמונים –  מקרים בהם נטען כי הדירקטור פעל בחוסר תום לב עלולים לשלול את הכיסוי.
4. גבולות אחריות נמוכים מדי – פוליסות רבות אינן מותאמות לסיכון הפוטנציאלי בחברה ציבורית.

המלצות:

סקירת פוליסת הביטוח מדי שנה – בשיתוף עו"ד ורו"ח, לוודא שהכיסויים מתאימים לצרכים ולחשיפות.

הוספת נספח לכיסוי תביעות נגזרות – לוודא שהכיסוי חל גם על בקשות לאישור תביעה.

בדיקת תגמולי ביטוח מול ועדת תגמול – יש לוודא שפוליסת הביטוח מגובה באישור נאות של האורגנים הרלוונטיים בחברה. את הפוליסה עצמה (כולל גבולות אחריות וחריגים) לאשר בפרוטוקול דירקטוריון.

ניהול רישום פנימי של חריגים ודיווחים –בפוליסות ביטוח דירקטורים ונושאי משרה, יש חובה לדווח לחברת הביטוח על "אירועים מסוימים" (כמו אי סדרים כספיים, תלונות משמעותיות, פתיחת חקירה רגולטורית וכו'). אם לא מדווחים בזמן, הביטוח עלול לא לחול על האירוע הזה.

בפועל, לא תמיד ברור מייד אם אירוע מסוים "דורש דיווח" או לא. לכן, אני ממליץ ליצור בתוך הארגון מנגנון פנימי שבו:

כל בעיה חריגה או מקרה מיוחד (למשל, מכתב תלונה משמעותי, חשש לניגוד עניינים, חשד לאי סדרים וכו') יירשם בפנקס פנימי מסודר.

יתבצע תיעוד של קבלת ההחלטה אם לדווח לחברת הביטוח או להמתין.

כל רישום כזה יכלול תאריך, תיאור האירוע, דיון האם מדובר במקרה שחייב בדיווח, והחלטה שהתקבלה.

למה זה חשוב?

אם יתעורר בעתיד ויכוח על גילוי/אי גילוי – אפשר יהיה להראות שההתנהלות הייתה סבירה (אם אכן כך הייתה) ולא נועד להסתיר דבר.

זה נותן הגנה לדירקטורים במקרה שחברת הביטוח תטען "לא גיליתם" – אפשר להראות שהיה שיקול דעת מתועד. זה עוזר לצמצם טענות לביטול או דחיית כיסוי ביטוחי באמצעות הליך ניהולי והגנתי שנועד להבטיח שהאחריות של הדירקטורים מכוסה ולא תיפול בגלל טענה טכנית של אי דיווח. בקיצור, אם יש ספק – אין ספק!