אחד מהמאפיינים המרכזיים של הליך הבוררות הוא היכולת לקיים אותו בצורה דיסקרטית ולא פומבית, בניגוד להליכים משפטיים הנערכים בבתי המשפט הפתוחים לציבור ולתקשורת. יתרון זה הופך את הבוררות לכלי מועדף במקרים שבהם הצדדים מעוניינים לשמור על פרטיותם ועל סודיות המידע הנוגע לסכסוך.
בעולם העסקי, ישנם מקרים רבים שבהם סכסוכים יכולים לכלול מידע רגיש או סודי הקשור לפעילות החברה, לפרויקטים מסחריים או לנתונים פיננסיים. במקרים אלו, קיום ההליך בבוררות מבטיח שהמידע הזה לא ייחשף לציבור או למתחרים, מה שעלול לגרום נזק רב לחברה. בתי המשפט, לעומת זאת, פועלים בשקיפות, ודיונים רבים פתוחים לציבור.
תהליך הבוררות כולו מתנהל באופן דיסקרטי. הצדדים מחויבים שלא לשתף את המידע המוצג בהליך עם גורמים חיצוניים, אלא אם הוסכם אחרת. גם הבורר מחויב לשמור על סודיות מוחלטת, לא לחשוף את הטענות והעדויות שנמסרו בפניו ולא לשתף מידע שגילה במהלך ההליך.
אחד היתרונות של הבוררות הוא גמישות הכללים שנקבעים מראש בין הצדדים. למשל, הצדדים יכולים להסכים ביניהם על רמת הסודיות הנדרשת, וכיצד לשמור על הדיסקרטיות גם לאחר סיום ההליך. כמו כן, אפשר להחליט האם פסק הבורר יישמר בסוד או יפורסם.
למרות הדגש על דיסקרטיות, ישנם מקרים שבהם חשיפה פומבית עשויה להתקיים. לדוגמא, אם הצדדים נאלצים לפנות לבית המשפט על מנת לאכוף את פסק הבורר, תהליך זה עלול לחשוף חלק מהמידע. עם זאת, ברוב המקרים הבוררות נשארת דיסקרטית, במיוחד כאשר כללי הסודיות נקבעים בצורה מדויקת בהסכם הבוררות.
מכל הנ"ל עולה שדיסקרטיות היא אחד היתרונות המרכזיים של הליך הבוררות, והיא חיונית כדי להעניק לצדדים את היכולת ליישב את הסכסוך מבלי לחשוף מידע רגיש לציבור או לגורמים חיצוניים.
